מלאו אסמינו די

לפעמים זה כבר לא עניין של כסף, טוב גם, אבל לא רק. תרבות השפע שלנו גורמת לכל דבר נוסף (על הערמה שכבר יש לנו) להיראות פעוט ומיותר. הבית עמוס, אז מה? מגדילה את הבית וממשיכה בשלי, מלקטת ואוספת; הארון פקוק. אז מה? קונה ארון נוסף. לאט לאט עם כל הסדר שבעולם, אל מול הערמות, חדלת כסומא למצוא, אומרת נואש למחפש. רוכשת עוד זוג מספרים. בנוסף ל- שניים שקבורות תחת הערימות של חומרי היצירה, זה שנשאר בודד במחסן כשניסיתי לפתוח את השק של אבקת הכביסה והשארתי מאחור על מדף אלמוני וחשוך, אלו שהונחו במגירת הסכו"ם, והזוג שנח לו שנת ישרים במגירה בכיתה של הבכור (בנוסף לאלו שבקלמרו). כך מוצאת עצמי עשירה כקורח.

******

אם תרשו לי, רגע קצר על קורח שלנו, סופו של קורח היה מר ועושרו לא עמד לו, אינטואיטיבית נוצר קישור בין עושר למידות רעות, הרי- שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה. אני קרן-אור, ואני מחבבת מתנות; לפחות את אלו שמוצאות חן-בעיני. האם במילים אלו גוזרת אני את דיני לחיים מקוצרים? מפילפולי מחשבתי העליתי (ומפרופ' גוגל הכבד), כי המתנות ניתנות על-ידי הזולות ובהתאם להתנהגותי. כלומר אם אטיב בהתנהגותי כלפי פלוני יהיה נאה הדבר בעיניו ובתמורה אקבל שי. הקושי הוא שאכוון את התנהגותי, גם במחיר של מידות רעות, על-מנת לקבל פרס. קורח, שם לעצמו את המעמד והממון כמטרה (ניסה להאדיר שמו על חשבונם של משה ואהרון). לא סתם, אין בעולם כאהבה של אמאבא והם היחידים, על-פי מס ההכנסה, שיכולים להעניק מתנה שאינה תלויה בדבר, שלא גוררת מיסוי בחובה♥. לסיכום – אני הכי אוהבת מתנות מאמאבא, במילא הן הכי שוות.

"אין פסול בעצם קיומו של העושר הנצבר בזכות מאמצו של אדם… בעושר כשהוא לעצמו יכולה להיות תועלת, אך הבעיה היא בהתייחסות לעושר ובשימוש הנעשה בו. השאלה היא אם הוא משמש אמצעי או מטרה. העושר הוא מניע חשוב בפיתוח יזמה אישית, הוא מנוף עיקרי וחשוב לקידום מטרות… אך עושר ללא ערכים הוא כלי משחית" (לקוח מכאן).

******

לפעמים מתנה היא לא אישית. נכון, המחשבה היא שקובעת. או שזה פשוט משהו שקמצנים אומרים? בעקרון החיבור של חשבון הבנק שלי לזה של המוכר הוא שקובע. נתינה מכל הלב? כשמכינים מתנה, בתקווה שהמכין מוכשר, ניתנת בנוסף למתנה החומרית מתנת הזמן של המכין, האם האכפתיות מטפטפת מקצות האצבעות?

בחרתי לשתף אתכןם במתנה שהכנתי למישל, אמא של חני (הילדה הגדולה שלנו, החיילת הלא בודדה שאימצה אותנו), שמגיעה ממש אוטוטו היישר מניו-יורק. אז ככה, האובייקט שנבחר הוא מעמד לסיר (היישר מאיקאה אהובתי, בעלות של 15 ש"ח לשלוש יחידות, קוטר של 19 ס"מ).

EVA06631EVA06633EVA06635

ציירתי (בטוליפ) את השם שלה, את המילה לשמור ואת אותיות הא-ב' (כי יש בזה תחושה נעימה וציונית-יהודית), שלושת העיגולים הללו יתלו וישמשו כלוחות מודעות.

חיברתי עם ברגים מתלים קטנים:

WhatsApp Image 2018-02-19 at 20.49.18 (2)

כמובן, שעטיפה היא פרט מאוד חשוב למגע הסופי:

שימו לב לעטיפה שבחרתי (מפה ישנה של פארקים לאומיים בארה"ב,שרכשתי במחיר מציאה בחנות יד-2 של ספרים. חשבתי שהאורחת תעריך את המאמץ ואת הערכה לפניני החמדה שבארצה):

whatsapp-image-2018-02-19-at-20-49-18-1.jpeg

מומלץ, בחום של אוגוסט, ללוות את המתנה בברכה DIY מכל הלב, רצוי בחרוזים אם אפשר…

מוזמנים להתרשם (מקווה שעמוקות) מהבורד שהרכבתי בנושא זה ממש.

——————————————————————————————————————–

*לקצת נוסטלגיה, קישור לשיר.

♥ האמור אינו תחליף לייעוץ פרטני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s