פוסט עידן הקטשופ

ולא בציניות, הייתי נשאלת, לא פעם, אם אני מעוניינת בקצת צ'יפס ליד הקטשופ שלי. תצוגת הוט קטור של רטבים למיניהם, מי לא הגיע למסלול הצלחת? מיונז, חרדל, רוטב ברביקיו, האדום הזה וכמובן, בל נשכח, המלח. לא רק עם ציפס, עם פסטה ואפילו, רחמנן, על לחם. כן – היו זמנים שהוא היה המנה העיקרית. ראיתי עולם, מכינה, צבא…. ושם לא תמיד הוא היה איתי. נאלצתי להיפתח לטעמים אחרים. עד לקיצון אי-שם של גיל 20 וצופציק בו התמקמתי על הצד הקוטבי ואמרתי בליבי שהיי! אולי בעצם יש לדברים שאני אוכלת טעם משלהם, לא עוד "בטעם" אלא הטעם. זאת הייתה גמילה קשה, אני, חדר קטן ואפרורי, תדרוך מלא לסובבים: "אפילו אם אני אבקש, אתחנן, אבכה, אל תתנו לי, תבטיחו!"; מתחמי אוכל למינהם היו בהחלט מחוץ לתחום. לילות ללא שינה?!

אט אט, אפילו מלפפון התגלה כבעל טעם משלו (רק בגבולות ארץ הקודש, מלפפוני חו"ל הם כבר נושא אחר). התובנות זרמו לאט לאט, צמחי תבלין בעציצים, שלא תמיד שרדו, בצל, שום, וההשפעות מהמזרח- ג'ינג'ר.

האקספוזיציה הזאת נועדה בכלל ל"מתכון לסלמון אפוי בתנור, 5 דקות של ערנות". מתכון לסלמון טוב מתחיל בכלל בחנות הדגים, קנו סלמון טרי ואיכותי, מנקודה זאת ואילך, רק השתדלו לא להרוס אותו עד שהוא מגיע לצלחת. אבא שלי, הוא הקניין לצורך הדגים שמבלים לנו על המזלג בבית, יש לו מודיעין אמין מהמוכר מתי פורקים את הארגזים של הדגים עם הקרח כשהם יורדים מהספינה. בניגוד למה שאנחנו רגילים מהשווקים המקומיים, לדג טרי אין ריח רע, במיוחד לסלמון, שהינו דג אהוד אפילו על פיות שמעידים על עצמם כי אינם אוהבי דגים.

מכאן לצלחת התהליך הוא פשוט,

לערבב את חומרי המרינדה: רבע כוס שמן זית כתית איכותי, 3 כפיות של חרדל דיזון, 3 כפות של סילאן טבעי, מלח ופלפל לפי הטעם, 4 כפות של רוטב סויה, שום כתוש.

20171028_141222.jpg

להשרות את נתחי הסלמון במרינדה שיצרתם, עדיף במקרר לשעה-שעתיים.

20171028_141814

להכניס לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. עכשיו, פחות זה יותר, לגבי זמן האפייה, מאוד תלוי איזו מידת עשיה אתם אוהבים. אני מציעה לעזוב בתנור ל10 דקות תמימות ואז לבדוק כל דקה (לחתוך באמצע נתח סלמון ולבדוק עם האצבע כמה הוא עסיסי ולוודא שהצבע הוא ורוד סלמון ולא ורוד דהוי).

לאכול כשהסלמון יוצא מהתנור, זהו מסוג המאכלים שהסועדים מחכים להם ולא ההפך.

טיפ איכותי למקפיאים: לפרוס את הסלמון לנתחים יפים ולהקפיא בזיפלוק ייעודי לצורך הקפאת בשר. מומלץ להקפיא שתיים-שלוש נתחים בכל שקית כך אפשר להפשיר לצורך ארוחת בזק, כשנזכרים שלא הכנו מאום ליום העבודה שלמחרת או שהילד חוזר מאימון והוא מורעב (בכלל שווה לתפוס את המומנטום של ילדים רעבים ולהגיש להם אוכל בריא, אז, הם פחות בררנים). בנוסף, האישלי מתגאה בשיטת הוואקום שלו, הוא מכניס לשקית קש וסוגר אותה, כך שרק הקש משאיר את השקית פתוחה למחצה ואז שואב את האוויר. מניחה שזה לא הכי סטרילי שיש, אבל אצלנו זה עובד. העדפה שלי, כשיש זמן, להפשיר את הדג במקרר, לכשש שעות לערך (לעטוף טובטוב בשקית ובמגבת למניעת דליפות וריחות).

עם כל זאת, בבית שהקמנו ביחד, יש בקבוק כזה אדום במקרר, שמוגדר "של אמא", ואבא בכלל אומר "אני לא מבין את זה בכלל". לפעמים כשהילדים נמים, באישון לילה, אני מחממת ציפס מקורזל בתנור ומעמידה לידו ערימה נאה של מתחרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s